החרמת נשק ממחנה 80

החרמת נשק ממחנה 80

א' בניסן תש"ח, 10 באפריל 1948

מודיעין האצ"ל (הדלק) גילה כי בגדוד נ"ט (מחנה 80) ליד פרדס-חנה מצוי ציוד צבאי רב והוחלט להחרימו.

חוליית הלוחמים של האצ"ל מנתה 50 איש שהם מחופשים כחיילים בריטים היוצאים מבסיס שוני (ליד בנימינה). חלק מהלוחמים מגיעים ליעד בשתי שריוניות בריטיות- שהוחרמו קודם לכן. אותן מכוניות עוצרות במרחק קטן משער המחנה בטענה שחלה תקלה באחת מהם.

בעוד הצוותים מנסים כביכול לתקן את התקלה, התקרבה אל שער המחנה משאית צבאית מכוסה בברזנט. בעוד הנהג מציג בפני שני זקיפי המשטרה את תעודותיו, יצאו מתחת לברזנט עשרה לוחמים. הם גברו בנשק שלהם על שני הזקיפים וכלאו אותם בחדר המשמר.

אותם זקיפים נצטוו לפשוט את מדיהם ולמסור אותם לידי שני לוחמי האצ"ל. כעת יש "שני שוטרים חדשים" והם פותחים את המחסום בפני המשאית ושתי השריוניות.

לוחמי האצ"ל מפוצצים את מכשירי הקשר הנמצאים במחנה, וחודרים למחסן הנשק לאחר שגברו על שומריו. בעודם מובילים את השלל הרב על המשאית נפתחה עליהם אש מתותחים ומזחל"ים שהגיעו למקום. לוחמי האצ"ל השיבו אש מתוך השריוניות.

בסיום הקרב רוכז השלל- זחל"ים, מרגמה, תותח קל, 35 מקלעי "ברן" , 70 רובים, 65 תת-מקלעים ורבבות כדורים זהו השלל שגנב האצ"ל ממחנה 80.

   

פיצוץ מטה המשטרה בחיפה

פיצוץ מטה המשטרה בחיפה

ט"ו בתשרי תש"ח, 29 בספטמבר 1947

בתגובה על גירוש מעפילי ספינת "אקסודוס" והיחס העוין של ממשלת בריטניה, החליטה מפקדת האצ"ל להנחית מכה קשה על השלטון הבריטי. היעד הנבחר להתקפה היה מטה משטרת מחוז חיפה, ברחוב המלכים, רחובה הראשי של העיר התחתית בחיפה.

תכנון הפעולה וביצועה נדחה בחודש ימים עקב ההכנות המרובות שנדרשו להרכבת פצצה מיוחדת רבת עצמה, פרי המצאתו של עמיחי פאגלין- קצין המבצעים של האצ"ל.

עם סיום הכנות הפצצה, נקבע בעוד מועד המבצע ליום ראשון של סוכות, בשעה 6 בבוקר, כשתנועת העוברים והשבים היא  דלה.

 הפצצה היא דמוית חבית באורך של יותר משני מטרים ובקוטר של מטר אחד, המכילה כמחצית הטון חומר נפץ. משני מדיה הורכבו צמיגי טרקטור לשם בלימת הנפילה וקלות התנועה לעבר היעד.

שני לחמים ישבו בתא הנהג של המשאית, שעצרה מול הכניסה הראשית של בניין המשטרה. אחד מהם שחרר את הפצצה בעזרת ידית מיוחדת, חבית הנפץ גלשה ממרומי המשאית אל מעבר לגדר תיל, התגלגלה על הקרקע ונבלמה ליד הבניין. כעבור מספר שניות אירעה ההתפוצצות.
הבניין בן שבע הקומות, שהיה בנוי אבן ובטון , הוחרב כמעט כליל ואף שנשאר עומד על תילו. נהרס גם חלק בין המדרכה והכביש הסמוכים לבניין.

תשעה שוטרים בריטים וארבעה אזרחים נהרגו. כן נפצעו 27 שוטרים ו-25 אזרחים.

המשאית, שמנועה לא כובה, המשיכה בדרכה, עד למקום שבו המתינה מכונית מילוט לשני הלוחמים, להסיעם לת"א.

פיצוץ המטה הארצי של הבולשת

פיצוץ המטה הארצי של הבולשת

פעולה שהתרחשה במסגרת תנועת המרי העברי ב-27 בדצמבר 1945, במהלכה תקף האצ"ל והלח"י את המטה הארצי של הבולשת הבריטית ב"מגרש הרוסים" בירושלים.

למטרת חסימת כוחות בריטים באזור שיבואו לעזור יצרו הלוחמים מחסום מאש ע"י הבערת צמיגים שהיו בקרבת מקום.

עם שיתוק כוחות הצבא והמשטרה הבריטים, פרצה חוליית חבלנים את הכניסה הראשית של הבניין, הטמינה מטעני נפץ לאורך הפרוזדור, הדליקה את הפטילים והסתלקה במהירות.

בנסיגתם של הלוחמים הם נתקלים במארב של השוטרים הבריטים. בקרב היריות נפצע קשה סגן הפעולה. אחד הלוחמים, איש לח"י, צבי אהרוני, נהרג. פצוע אחר, איש אצ"ל, נפל בידי השוטרים הבריטים.

אבידות הבריטים הסתכמו בשבעה קצינים וחיילים הרוגים ו-14 פצועים.



פיצוץ בית גולדשמיט

פיצוץ בית גולדשמיט ("מועדון הקצינים")

עם תכנון הבריטים הטלת משטר צבאי ממושך על ארץ-ישראל, מפקדת האצ"ל מחליטה להתחיל בגל התקפות פתע על יעדים צבאיים בארץ-ישראל שהגדול ביניהם היה: פיצוץ בית גולדשמיט (מועדון הקצינים הבריטיים בירושלים).

המתקפה על בית גולדשמיט הייתה ב-1 במרץ 1947 במועדון הקצינים, באזור הביטחון שברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.

ההתקפה נערכה בשבת, מקרה נדיר בתולדות מבצעי האצ"ל, משום שרק ביום זה הייתה הסביבה ריקה מעוברי-אורח. חוליית לוחמים פרצה בטנדר צבאי (עמוס מטעני נפץ) את מחסום התיל של האזור ועצרה ליד פתח המועדון.

התוקפים היו לבושים במדי צבא בריטיים גברו על המשמר בכניסה והכניסו את מטען הנפץ אל תוך הבניין.

במקביל, בסמוך למלון הוצת אוהל לצורך הסחה. בתגובה להצתת האוהל הגיעה שריונית של המשטרה ופתחה ביריות לעבר התוקפים.

התפוצצות של המועדון אירעה כעבור זמן קצר, והבניין נהרס.

במהלך המבצע נהרגו 17 קצינים וחיילים בהם קצינים בכירים של שירות הביון, ונפצעו 27. לוחמי האצ"ל נסוגו בשלום לבסיסיהם.

פיצוץ השגרירות ברומא

פיצוץ השגרירות ברומא

פעולת תגובה של האצ"ל על נעילת שערי ארץ-ישראל בפני שערית הפליטה.

הפיצוץ התרחש ב-31 באוקטובר 1946 והוטל על כמה מאנשי "התאים" בגולה ויוצאי החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה), שנשארו ברומא לאחר פיזורה.

בשעות ערב השעינו אנשי אצ"ל שתי מזוודות טעונות חומר נפץ ומצויידות במנגנוני השהייה אל הדלת המרכזית של בניין השגרירות, בקרבת מקום הוצבו שלטי אזהרה.

בהתפוצצות נהרס כליל החלק המרכזי של הבניין. הדי ההתפוצצות נשמעו ברוב חלקי רומא. באותו לילה ציירו אנשי אצ"ל צלבי קרס על קירות הקונסוליות ההבריטיות בבארי, נאפולי ובמילאנו.

 

פריצת כלא עכו

פריצת כלא עכו

פריצת כלא עכו, פעולה של האצ"ל יחד עם תיאום מפקדת הלח"י התרחשה בתאריך 4 במאי 1947.

במהלך הפעולה זו שיחרר 41 אסירי המחתרות (30 חברי אצ"ל ו-11 חברי לח"י), שינדונו למוות ולתקופות מאסר ארוכות.

הפעולה כללה 6 יחידות לוחמים נבחרות  שיצאו משוני ושלוש קבוצות אסירים, שהוקצו להן תפקידים בתוך המבצר.

התוקפים לבשו מדי צבא בריטים והגיעו אל היעד במכונית שהוחרמו סמוך למועד ונצבעו בצבע צבאי.

אחת היחידות פרצה את החומה הדרומית של המבצר. יחידות אחרות מיקשו את הדרכים בסביבה והתפרסו בשיטה כדי למנוע החשת תגבורת  של כוחות הביטחון ולאבטח את מסלול הנסיגה. בתוך המבנה פוצצו האסירים את דלתות הברזל הפנימיות והעבירו דלק.

27 אסירים, 20 חברי אצ"ל ו-7 חברי לח"י הצליחו לצאת לחופשי ולהגיע למחוז חפצם. באנדרמוסליה, שהשתחררה בכלא, נמלטו גם 182 אסירים ערבים, 69 נתפסו או הסגירו את עצמם לאחר מכן.

חמישה חיילים בריטיים נפצעו בעת שרכבם ניסה לעבור בכביש חיפה-עכו, שנחסם ע"י לוחמי האצ"ל. שלושה חיילי האצ"ל שהיו מפורצי כלא עכו נידונו למוות ועלו לגרדום: יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.   

פיצוץ מלון המלך דוד

פיצוץ מלון המלך דוד

פיצוץ מלון המלך דוד היא פעולה שביצע האצ"ל במסגרת תנועת המרי העברי.

הפעולה התרחשה ב-22 ביולי 1946.

האצ"ל פוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד, שבו היו אנשי מנהל של השלטון המנדטורי.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים, מתוכם 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים וחמישה אחרים. כ-45 אנשים נפצעו.



התקפת שדות התעופה הבריטיים

התקפת שדות התעופה הבריטיים

ההתפקה על שדות התעופה הבריטיים בארץ ישראל, נערכה ב-25 בפברואר 1946 ע"י יחידות אצ"ל ולח"י.

שלושה שדות תעופה הותקפו: קסטינה, לוד וחצור, 29 מטוסים נהרסו ונגרם נזק לתדמיתה של בריטניה.

ההתקפה על שדות התעופה הייתה פעולה משותפת במסגרת תנועת המרי העברי.

מטרת ההתקפה הייתה פגיעה במטוסים שתפקידם היה לגלות את ספינות המעפילים בלב ים.

 

ההתקפה על רכבת הכסף

ההתקפה על רכבת הכסף

עקב המחסור במקורות למימון אמצעי לחימה, נקט האצ"ל, בדרך-כלל בשיטת החרמות נשק וכסף מהבריטים. 



בתאריך י"ב בשבט תש"ו, 12 בינואר 1946 הוחרם  סכום של 35,000 לירות א"י מרכבת שהובילה כסף ממשלתי לתשלום משכורות לעובדי הרכבות.

הפעולה התבצעה בקטע המסילה שבין בנימינה לחדרה והשתתפו בה 20 לוחמים וביניהם 3 בנות.

על-אף המחסומים והחיפושים בדרכים חזרו האנשים לבסיסיהם והכסף הגיע בתחבולות שונות, ליעדו בתל-אביב.

הפריצה למשטרת רמת-גן

הפריצה למשטרת רמת-גן ("מבצע מטאטא")

 ב-23 באפריל 1946 תקף כוח האצ"ל את תחנת המשטרה הבריטית ברמת- גן במטרה להחרים נשק.

 בפעולה נהרגו שלושה לוחמים ואחד נשבה.

 ריבוי ההתקפות וגידול במספר הלוחמים חייב את האצ"ל לבצע פעולות שיספקו נשק וחומרי נפץ.

ההתקפה על משטרת רמת-גן הייתה בתקופת תנועת המרי העברי.

ההתקפה הייתה נועזת התקפה בצהריי-יום על תחנת משטרה מוגנת היטב, בסמיכות לעורק תחבורה ראשי (דרך תל אביב-ז'בוטינסקי).

 



ימי תרבות א'

עובדה!

 

       -החיילים שבוזים להגיע ישר לבסיס ביום א'-

  מחפשים מקום במרכז העיניינים    תל-אביב עם ערך מוסף?

  אז הגעתם למקום הנכון-מוזיאון האצ"ל !! (:

מיקומו של מוזיאון האצ"ל הוא במרכז תל אביב, 2 דק' מדיזינגוף סנטר וכ-10 דק' הליכה משוק הכרמל, אלנבי- בקיצור מרכז העיניינים של תל-אביב.

כל יום א' ויום ה' אנו מעבירים ימי תרבות לחיילים מיחידות שונות המותאמות לכל חיל ויחידה בצבא.

אנו מתחילים בשיחה כללית על האצ"ל, אחריה יש סרט (לפי נושא הסיור//יש לנו מבחר רב של סרטים), לאחר הסרט יש סיור וסיפורי האצ"ל ע"פ הפעולות השונות ולסיום אנו מקיימים דיונים לפי דרישה בנושאים שונים: מנהיגות, סירוב פקודה, פקודה בלתי חוקית בעליל, אלטלנה ורוח צה"ל.

בנוסף אפשר לשמוע עדות של איש אצ"ל שהשתתף בפעולות שונות ולשמוע על חייו כאיש מחתרת בתקופת המנדט הבריטי.

ימי התרבות ושאר ימי המוזיאון, מתאימים לכל היחידות, החיילים, קורסי הכנה לקורס קצינים, הכננה לקורסי המפקדים וכו'.

הכניסה ללא תשלום

לתיאום סיורים נא להתקשר: 035253307/035284001 פקס: 035251387

רחוב המלך ג'ורג' 38 תל-אביב (בית ז'בוטינסקי) 

דרכי הגעה:

מרכבת מרכז:

* אוטובוס דן- 18,82,38,63

מגלילות:

*אוטובוס מטרופולין- 149

מתחנה מרכזית:

*אוטובוס דן- 5

                        

פינת יזכור

עולי הגרדום

עולי הגרדום או בשמם הנוסף "הרוגי המלכות" הם תשעה לוחמי האצ"ל ושלושה חברי הלח"י שנשפטו ונידונו למוות בתלייה.

עשרה מהם נדונו ע"י בית דין צבאיים בריטיים בארץ ישראל והשניים הנותרים ע"י בית דין צבאי מצרי.

 עשרה מהם הוצאו להורג בתלייה בגרדום ושניים מהם- משה ברזאני ומאיר פיינשטיין  שמו קץ לחייהם לפני מועד הוצאתם להורג.

אודות מוזיאון האצ"ל

המוזיאון שוכן ברחוב המלך ג'ורג' 38 במבנה של "מצודת זאב".
המוזיאון מתאר את פעולות הארגון הצבאי הלאומי ב-17 שנות קיומו עד הקמת המדינה במאי 1948.

בחלקה הראשונה של התצוגה מתוארת פעולת הארגון ומלחמתו נגד התוקפנות הערבית. בחלקה השני של התצוגה מתואר המאבק נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל ובסלילת הדרך לחידוש הצמאות העברית.

התצוגה כוללת מסמכים, קטעי עתונות, צילומים, כלי נשק, דגמים אור-קוליים הממחישים את פעולות הארגון וסרטים.

שעות פתיחה:

ימים א'-ה' 08:30-16:00

בימי ו' לקבוצות מיוחדות, בתיאום מראש

דמי כניסה:

מבוגר- 15 שקלים

ילד (5-18)/ אזרח ותיק/סטודנט- 10 שקלים

חיילים/שוטרים/אנשי כוחות הביטחון- כניסה ללא תשלום.

דרכי קשר:

טלפון במוזיאון: 03-5253307/03-5284001

פקס: 03-5251387

דוא"ל: Etzel_museum@mod.gov.il